השלב הראשון של ההתעוררות הרוחנית לא תמיד זוהר, לפעמים הוא מתחיל בחושך מוחלט.
אנשים חווים את שלב ההתעוררות בדרכים שונות, אבל בסופו של דבר כולם מרגישים משהו דומה.
הדרך הראשונה, והנפוצה יותר, היא דרך כאוס. היא חודרת דרך אירוע טראומטי, משבר בזוגיות, אובדן, או כל שינוי דרמטי שדוחף אותנו לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים את החיים.
אצלי זה בדיוק מה שקרה. ניתקתי קשר עם כל החברים הישנים, עזבתי את הבית בלי שקל. רק אחרי זמן מה הבנתי שהסייקלים הנמוכים שליוו אותי שימשו כמורים הכי טובים שלי.
כך חוויתי את ההתעוררות, דרך כאוס. אבל קיימת גם דרך אחרת.
הדרך השנייה, שפחות נפוצה, היא התעוררות ספונטנית.
היא יכולה לצוץ ביום שגרתי, בלי שום טריגר חיצוני. פתאום משהו בפנים מתעורר. אתם מרגישים פרץ של בהירות או חווים תובנה שמשנה את כל מה שחשבתם.
זה לא משנה באיזו דרך זה קורה. בשתי הדרכים עולה שלב של שאלות עמוקות. מי אני באמת, מה זה ה"אני" הזה.
האגו מתחיל להיסדק, והתודעה נכנסת למסע של חיפוש תשובות. פתאום עולה תחושת בלבול, ולפעמים גם פחד.
בדרך כלל, אנשים עוברים את השלב הראשון בהתעוררות הרוחנית במשך ימים או שבועות.
גם אחרי שהשלב הזה עובר, ההשפעה שלו נשארת חזקה.
אין דרך אחת נכונה לחוות התעוררות רוחנית.
כל אחד חווה את זה אחרת. לפעמים זה קורה בעדינות ובשקט פנימי, ולפעמים נדרשת טלטלה עוצמתית כדי לשבור את הישן.
כשזה קרה לי, שקעתי בזה עמוק. קראתי ספרים על רוחניות, צפיתי בקורסים, תרגלתי מדיטציות ונשימות, הרגשתי את זה בכל תא בגוף.
אני בטוח שחלק מכם מזדהים. גם אתם קיבלתם סימנים, חוויתם סינכרונים מדויקים, והרגשתם איך היקום בוחר ברגע המדויק כדי לשלוח לכם רמזים.
פגשתם הזדמנויות חדשות, התחברתם לאנשים שדיברו באותה שפה פנימית.
זה לא תמיד פשוט. לפעמים אנחנו חווים ספק, פחד וגעגוע למה שהיה.
אבל מתחת לזה מתעצבת תחושת עומק, כאילו משהו גדול מתרחש. כאילו אנחנו חלק ממשהו רחב יותר, אמיתי יותר.
התעוררות רוחנית היא לא נקודת ציון אחת, אלא מסע.
היא דורשת זמן, הקשבה, תנועה פנימית.
תנו לעצמכם לחוות את זה, לצעוד עם הלב, ולהניח לשיפוט העצמי, גם אם לפעמים נופלים.
גם אני עברתי את זה, וגם בחרתי לרכך את היחס שלי לעצמי.
אזוטריקה
רוחניות
חיים קודמים
נשימות
מדיטציות
רגרסיה
שפת גוף
קסם ומסתורין
אסטרונומיה